תארו לעצמכם שאתם מחזיקים משהו חזק חזק בידיים, מסרבים לעזוב, ופתאום בבת אחת אתם ממהרים לזרוק אותו רחוק ככל האפשר. זה בדיוק מה שקרה למצרים. אחרי שנים ארוכות שבהן העבידו את בני ישראל באכזריות וסירבו לשחרר אותם, התרחש מהפך. המילים וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם מתארות איך מדינת מצרים כולה הפעילה כוח רב. אבל הפעם, במקום להשתמש בכוח כדי להשאיר את העבדים, הם השתמשו בו דווקא כדי לגרש אותם! המצרים דחפו את בני ישראל לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ מתוך בהלה עצומה, עד שלא נתנו להם אפילו זמן להכין צידה ואוכל לדרך.
הסיבה ללחץ הגדול מוסברת במילים כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. בזמן מכת בכורות, המצרים נבהלו מאוד כשהם ראו שבבתים מסוימים מתו כמה אנשים, למשל אם גם האבא במשפחה היה בכור בעצמו. הם היו בטוחים שאם בני ישראל יישארו עוד רגע אחד, כל המצרים ימותו. מרוב פחד, הם העדיפו לוותר על כל הרכוש שלהם, העיקר שבני ישראל יעזבו מיד.
ההתעקשות של פרעה לאורך כל הדרך דומה לסיפור על עבד שהביא למלך דג מסריח. המלך כעס ונתן לעבד לבחור עונש: לאכול את הדג, לקבל מלקות או לשלם קנס. העבד ניסה לאכול את הדג, אבל לא יכל לסבול את הריח וביקש את המלקות. באמצע המלקות כאב לו כל כך, שהוא נשבר וביקש לשלם את הקנס. בסוף יצא שהוא גם אכל את הדג, גם חטף מכות וגם שילם! כך קרה בדיוק לפרעה העקשן: בגלל שסירב להקשיב לה', הוא גם ספג את המכות הקשות, גם נאלץ בסוף לגרש את ישראל בעל כורחו, וגם איבד את כל הרכוש של מצרים.