נתן הנביא, שמסר את דבר ה' כי שלמה נועד לרשת את המלוכה, מזהיר את בת שבע מסכנה קיומית עקב ההפיכה של אדוניהו. הוא שואל הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כדי לעורר אותה לסכנה המיידית, בין אם מדובר בכוונות בלבד ובין אם אדוניהו כבר קבע עובדות בשטח. אף שקיימת נבואה, נתן דוחק בה לפעול מיד בדרך טבעית כדי למנוע מלחמות, צורך בנס, וסכנת הוצאה להורג באשמת מרד אם אדוניהו יבסס את שלטונו. כדי למנוע ייאוש, הוא מדגיש כי וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע על היוזמה העצמאית והפסולה. ברגע שהדבר יובא לידיעת המלך, הוא יפעל מיד לעצור את המהלך חסר התוקף ולהמליך את שלמה כדין.
מלכים א, פרק א׳, פסוק י״א
וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל־בַּת־שֶׁ֤בַע אֵם־שְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֣וֹא שָׁמַ֔עַתְּ כִּ֥י מָלַ֖ךְ אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגִּ֑ית וַאֲדֹנֵ֥ינוּ דָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.