נתן הנביא מתכנן מהלך מחושב למניעת המלכת אדניהו, ומנחה את בת שבע להיכנס ראשונה אל המלך דוד ולדבר אליו כאם הדואגת לגורל בנה. הוא מבטיח לה כי במצב של עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת, כלומר בעודה משוחחת עם המלך, הוא ייכנס מיד אחריה כדי לחזק את טענותיה, ובכך יקיים את הבטחתו: וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ, כלומר אשלים את מה שיחסר בהם. מהלך כפול זה נבע מהחשש שדבריה לבדם לא יספיקו, ושדוד החלש יחשוב שלאדניהו יש גיבוי רחב, יפחד ממרד וירגיש אנוס שלא לקיים את שבועתו להמליך את שלמה. כניסתו של נתן נועדה להשלים את התמונה ולספק למלך את הביטחון והדחיפה הנדרשים כדי לפעול מיד וללא דיחוי.
מלכים א, פרק א׳, פסוק י״ד
הִנֵּ֗ה עוֹדָ֛ךְ מְדַבֶּ֥רֶת שָׁ֖ם עִם־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽאֲנִי֙ אָב֣וֹא אַחֲרַ֔יִךְ וּמִלֵּאתִ֖י אֶת־דְּבָרָֽיִךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.