דוד המלך מבקש ממשרתיו קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע, שכן היא יצאה מן החדר או התרחקה כאשר נתן הנביא נכנס. התרחקות זו נעשתה במכוון כדי למנוע חשד שהשניים תיאמו עמדות מראש. כעת, לאחר שגיבש את החלטתו, המלך קורא לה לשוב כדי לבשר לה שיקיים את שבועתו עוד באותו היום. הוא בוחר למסור לה את התשובה באופן אישי, מכיוון שההחלטה נוגעת לחייה ולעתידה באופן ישיר.
מלכים א, פרק א׳, פסוק כ״ח
וַיַּ֨עַן הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר קִרְאוּ־לִ֖י לְבַת־שָׁ֑בַע וַתָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.