מלכים א, פרק כ״ב, פסוק ג׳

I Kings 22:3Sefaria

וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּי־לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃

תארו לעצמכם מצב שבו נזכרתם פתאום שמשהו ששייך לכם נמצא אצל מישהו אחר, אבל עד עכשיו פשוט לא עשיתם שום דבר בנידון. זה בדיוק מה שקורה לאחאב מלך ישראל. הוא פונה למשרתים שלו ושואל אותם הידעתם, כלומר, האם שמתם לב והקדשתם מחשבה לכך שהעיר רמות גלעד בעצם שייכת לנו? העיר הזו היא חלק מהנחלה של שבט גד עוד מימי יעקב אבינו.


בעבר, כשמלך ארם הבטיח להחזיר לאחאב ערים שנכבשו, אחאב פשוט שכח לדרוש את העיר הזו בחזרה. בגלל הסכם השלום ביניהם, הוא לא יכול היה לצאת למלחמה, וכך עברו שלוש שנים של שקט. אבל עכשיו, כשמלך יהודה מגיע לבקר ומציע לו עזרה, אחאב מבין שזו ההזדמנות שלו להחזיר את העיר. הוא מתלונן בפני המשרתים ואומר וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים. בדרך כלל משמעות המילה היא שתיקה, אבל כאן הכוונה היא שאנחנו מתעצלים ויושבים בחיבוק ידיים במקום לקום ולעשות מעשה כדי להחזיר את העיר שלנו מידי מלך ארם.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.