קרה לכם פעם שהייתם כל כך רעבים אחרי יום ארוך ומעייף, שפשוט רציתם לאכול את הדבר הראשון שראיתם? זה בדיוק מה שקרה ללוחמים של עם ישראל. אחרי יום שלם של מלחמה קשה שבו הם צמו ולא אכלו כלום, הם היו תשושים ורעבים מאוד. ברגע שהם ראו את השלל, כלומר את הבהמות שנשארו מהאויב, הם פשוט הסתערו עליו.
המילה וַיַּעַט מתארת את התנועה שלהם, הם קפצו וזינקו אל האוכל במהירות ממש כמו ציפור שעטה על המזון שלה. מרוב שהם מיהרו ורצו כבר לאכול ולהחזיר לעצמם את הכוח, הם עשו טעות. הם שחטו את הבהמות ישר על האדמה, כמו שמתואר במילים וַיִּשְׁחֲטוּ אָרְצָה, ולא חיכו שהדם יישפך החוצה כמו שצריך. בגלל המהירות והרעב הכבד, הדם נשאר בתוך הבשר והם אכלו אותו ככה, או שאכלו את הבשר ממש קרוב לדם שנשפך. התורה אוסרת לאכול בשר בצורה כזו שנקראת אכילה עַל הַדָּם, כי חשוב תמיד להקפיד על הכללים המיוחדים של הכנת בשר, אפילו כשמאוד ממהרים ורעבים.