מלכים א, פרק א׳, פסוק כ״א

I Kings 1:21Sefaria

וְהָיָ֕ה כִּשְׁכַ֥ב אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָ֑יו וְהָיִ֗יתִי אֲנִ֛י וּבְנִ֥י שְׁלֹמֹ֖ה חַטָּאִֽים׃

בת שבע מזהירה את דוד מפני סכנת החיים והנזק התדמיתי שייגרמו לה ולשלמה בנה אם לא יכריז עליו כיורש לפני מותו. היא מתריעה כי במצב כזה הם יהיו חַטָּאִים, כלומר יחסרו את המלוכה ויוצאו להורג בידי אדוניה, או שייתפסו כחוטאים בעיני העם שיפקפק בחוקיות נישואיה לדוד. מנגד, ייתכן שבת שבע משתמשת בלשון נקייה ורומזת שדוד עצמו יחטא אם יפר את שבועתו לה' להמליך את שלמה. לחלופין, ייתכן שהיא מתכוונת שהיא ושלמה יחטאו לעצמם ויפסידו את המלוכה בשל מחדלם, אם ישתקו ולא יזכירו למלך את הבטחתו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.