בת שבע ניצבת לפני המלך דוד במאבק על הירושה ומבהירה לו כי הסמכות העליונה נתונה לחלוטין בידיו, ולכן היא פונה אליו במילה וְאַתָּה באל"ף המדגישה את אחריותו, ולא במשמעות של "ועתה". היא נמנעת מלספר לו שאדוניה גייס את עבדי המלך כדי שלא יחשוש ממרד, ותחת זאת מרגיעה אותו כי עֵינֵי כׇל־יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ, שכן העם לא בחר באדוניה אלא ממתין למוצא פיו ויקבל עליו כל מי שיבחר להמליך. משום כך עליו לפעול בדחיפות ולְהַגִּיד לָהֶם בבירור מי יירש אותו בטרם ילך לעולמו. אם המלך יישאר פסיבי ואדוניה יזכה במלוכה, הדבר יעמיד את בת שבע ושלמה בסכנה ויציג אותם כחוטאים.
מלכים א, פרק א׳, פסוק כ׳
וְאַתָּה֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ עֵינֵ֥י כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלֶ֑יךָ לְהַגִּ֣יד לָהֶ֔ם מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.