לאחר שמרדו נכשל, אדוניהו אחוז אימה מפני המלך החדש ונאחז בקרנות המזבח כדי לבקש רחמים. מתוך פחד תמידי הוא אינו מסתפק בהבטחה רגילה, אלא דורש שבועה מפורשת שתבטיח את חייו כעת, כַיּוֹם, מתוך תקווה לזכות בחסד ובחנינה המקובלים ביום הכתרת המלך. הוא מבקש שהמלך יישבע בניסוח אִם יָמִית, מטבע לשון של שבועה המבטא קבלת קללה על הנשבע אם אכן יוציא אותו להורג. כדי להביע הכנעה מוחלטת הוא מכנה את עצמו אֶת עַבְדּוֹ, ומתחנן שלא יומת בֶּחָרֶב, שהיא כלי הענישה הרשמי שבו המלך ממית מורדים במלכות.
מלכים א, פרק א׳, פסוק נ״א
וַיֻּגַּ֤ד לִשְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וְ֠הִנֵּ֠ה אָחַ֞ז בְּקַרְנ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֵאמֹ֔ר יִשָּׁבַֽע־לִ֤י כַיּוֹם֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אִם־יָמִ֥ית אֶת־עַבְדּ֖וֹ בֶּחָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.