מלכים א, פרק א׳, פסוק נ״ב

שלמה מעניק לאדניהו הזדמנות לפתוח דף חדש, ומציג בפניו עובדה מותנית ללא שבועה התלויה לחלוטין בהתנהגותו העתידית. הדרישה אִם יִהְיֶה לְבֶן חַיִל מחייבת אותו לגלות נאמנות מעשית ומשמעת למלכות, או לחלופין דורשת ממנו כוח פנימי ומוסרי לכבוש את יצרו מלחטוא. אם יעמוד בכך, מובטח לו כי לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, ביטוי הממחיש שאפילו שערת ראשו לא תיפגע והוא לא ייענש כלל על העבר. לעומת זאת, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ ויתגלה בו סימן כלשהו של התמרדות, אזי וָמֵת. במצב זה הוא יומת וייענש למפרע על מרידתו הראשונה, גם אם העבירה החדשה קלה ואינה מחייבת מיתה כשלעצמה.