קרה לכם פעם ששמעתם שם של אדם והרגשתם שהשם הזה מספר עליו סיפור שלם? כשמספרים לנו על המלך יהושפט, הכתוב מציין שהוא מלך וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, אך למעשה אלו לא היו עשרים וחמש שנים מלאות לגמרי, אלא מעט פחות.
לאחר מכן, התנ"ך מספר לנו ששם אמו היה עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי. השם הזה הוא לא רק פרט היסטורי, אלא רמז ליחסים המורכבים שהיו בין המלך לאמו. הקשר ביניהם לא היה קרוב, ויהושפט התרחק ממנה. השם עֲזוּבָה רומז לכך שהוא עזב אותה, והמילה שִׁלְחִי רומזת לכך שהוא שלח אותה מביתו. דרך השמות האלו, התנ"ך עוזר לנו להבין את הרקע המשפחתי של המלך.