שמואל א, פרק י״ד, פסוק ט״ו

I Samuel 14:15Sefaria

וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃

יצא לכם פעם לראות איך טעות קטנה גורמת לבלבול ענק? זה בדיוק מה שקרה במחנה של צבא פלשתים. יונתן ונושא הכלים שלו, רק שני אנשים, עמדו באמצע הדרך שבין השומרים לבין המחנה המרכזי. החיילים במחנה חשבו בטעות שהשומרים כבר הובסו, והתחילו להיבהל. הפחד הזה עבר מהר מאוד מאחד לשני, עד שכולם נכנסו לפאניקה.


הבהלה הייתה כל כך גדולה, עד שאפילו הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית, כלומר הלוחמים הכי חזקים ושרי הצבא האמיצים שבדרך כלל לא ממהרים לחשוש, נדבקו בפחד הזה. כדי להסביר עד כמה כולם נבהלו, נאמר שוַתִּרְגַּז הָאָרֶץ. האדמה לא באמת רעדה, אלא זו דרך לתאר שכל המחנה פשוט רעד וזע מרוב לחץ.


אבל איך שני אנשים יכולים להפחיד צבא שלם של לוחמים חמושים? הסיבה היא שזו הייתה חֶרְדַּת אֱלֹהִים. זה לא היה פחד רגיל והגיוני, אלא פחד מיוחד שה׳ הביא עליהם בכוונה, כדי לבלבל אותם ולעזור ליונתן לנצח בקרב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.