נסו לדמיין שאתם שומרים שעומדים על גבעה גבוהה ומשקיפים למרחק, מנסים להבין מה קורה במחנה האויב. בגלל החשש הגדול במחנה ישראל, הציבו אנשים במקום גבוה כדי לראות את מחנה הפלשתים ולהחליט אם כדאי לברוח או לצאת למלחמה. השומרים האלו, שהיו שייכים לשאול בגבעת בנימין, נקראים הַצֹּפִים לְשָׁאוּל. לפתע נגלה לעיניהם מראה מפתיע. הם מביטים לעבר מחנה הפלשתים הגדול שנקרא הֶהָמוֹן. המילה הזו מתארת שהמחנה הפלשתי איבד את הסדר הצבאי שלו והפך מצבא מאורגן לקבוצת אנשים מבולבלת. הצופים רואים שהמחנה נָמוֹג, כלומר זז ונע ממקומו, מתפרק ונראה כמו אנשים שבורחים בבהלה. המילים וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם מתארות שהפלשתים פשוט הלכו ונשברו, וככל שהם התקדמו הם הפכו ליותר ויותר חלשים ושבורים.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק ט״ז
וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.