נסו לדמיין קבוצה של אנשים שנלקחת בעל כורחה אל שדה הקרב, ועוד נדרשת לעזור לאויב נגד האחים שלה. זו הייתה המציאות הקשה של חלק מבני ישראל באותם ימים. הפלשתים שלטו באזור, וכשהם יצאו למלחמה הם הכריחו את וְהָעִבְרִים, כלומר את בני ישראל שחיו תחת השלטון שלהם, להצטרף אליהם. אותם עברים שירתו את הפלשתים כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, ממש כפי שהיו רגילים לעשות בימים עברו מתוך פחד וכניעה.
למרות שאולצו להגיע, הם ממש לא רצו להילחם באחים שלהם. לכן הם סידרו את עצמם בַּמַּחֲנֶה סָבִיב, רק מסביב ובשוליים של המחנה הפלשתי, כדי להתרחק ממרכז הלחימה ולהישאר נאמנים לעם ישראל. אבל אז קרה משהו מדהים. ה׳ עשה מהומה ובלבול גדול במחנה הפלשתים. כשהעברים ראו את הנס הזה ואת מכת ה׳ באויב, הם הבינו שזו ההזדמנות שלהם. באותו רגע וְגַם הֵמָּה החליפו צד ללא פחד, ועברו לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עִם שָׁאוּל וְיוֹנָתָן, וכך חזרו לעזור באומץ לצבא של העם שלהם.