קרה לכם פעם שהתחלתם לבנות משהו, אולי מגדל של קוביות או יצירה מיוחדת, אבל פתאום הייתם צריכים לעצור באמצע כי מיהרתם למקום אחר? משהו דומה קרה לשאול המלך. אחרי שניצח במלחמה והציל את עם ישראל מהאויבים, הוא רצה להגיד תודה רבה לה' על הנס הגדול. שאול גם רצה לעזור לעם לתקן טעות שהם עשו קודם לכן, ולכן הוא החליט לבנות מזבח.
המילים אֹתוֹ הֵחֵל מספרות לנו משהו מעניין על הבנייה הזו. המילה אֹתוֹ מסבירה ששאול לקח את אותה אבן גדולה שבה השתמשו קודם לכן, ואיתה הוא התחיל את הבניין. אבל למה כתוב שהוא רק הֵחֵל, שזה אומר רק התחיל? הסיבה היא ששאול והחיילים שלו היו בחיפזון גדול מאוד. הם רצו להמשיך לרדוף אחרי האויבים עוד באותו הלילה ולא היה להם זמן לסיים. לכן, שאול רק התחיל את הבנייה של המזבח עם האבן הראשונה, ורק מאוחר יותר הוא חזר, הוסיף את שאר האבנים והשלים את המבנה כולו כדי להודות לה' כמו שצריך.