קרה לכם פעם שניסיתם לצאת מהמקום שבו הייתם בשקט בשקט, בלי שאף אחד ישים לב? זה בדיוק מה שקורה במחנה ישראל. רגע לפני שיונתן יוצא לדרך בסוד, אנחנו עוצרים כדי להכיר את ההנהגה הרוחנית שנמצאת במחנה.
במחנה נמצא הכהן הגדול אחיה. הוא נקרא אֲחִי אִיכָבוֹד, כדי להזכיר לנו את אחיו שכבר סופר עליו קודם לכן. השם איכבוד מזכיר תקופה עצובה שבה דברים השתבשו, אבל אחיה הוא כהן טוב וישר שיביא הצלה גדולה לישראל. גם סבא שלו, פינחס, מוזכר כאן כדי ללמד אותנו שהוא לא חטא, ולכן זכה שהנכד שלו ישרת את ה'.
כאשר קוראים את המילים כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ, הן לא מדברות על אחיה אלא על סבא רבא שלו, עלי. הרי העיר שילה כבר נחרבה באותו זמן. ציון העובדה הזו מראה לנו שהמשפחה של עלי עדיין ממשיכה לשרת בכהונה הגדולה. על אחיה עצמו נאמר שהוא נֹשֵׂא אֵפוֹד. המשמעות היא שהוא הכהן הגדול, והוא נושא עליו את חושן המשפט והאורים והתומים, שדרכם היו שואלים את ה' ומקבלים ממנו תשובות והדרכה משמיים.
בסוף מתברר שיונתן יצא לבדו, כפי שכתוב וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. יונתן לא ביקש רשות מאף אחד, כי הוא ידע שאם העם יגלה, כולם ירצו להצטרף אליו. כל הפרטים האלה מוכיחים שיונתן בכלל לא תכנן לצאת למלחמה גדולה. אם הוא היה מתכנן קרב ענק, הוא בטוח היה מכין את הצבא, מודיע לאבא שלו, ובעיקר נעזר בכהן הגדול כדי לשאול את ה' מה לעשות לפני שהוא יוצא לדרך.