בת שבע ניגשת אל דוד בעדינות ובלשון תחנונים, פונה אליו בתואר אֲדֹנִי ומכנה את עצמה לַאֲמָתֶךָ, כלומר שפחתך. היא מזכירה למלך כי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ לה אישית בַּה' אֱלֹהֶיךָ, וזוהי שבועה חמורה שאינה ניתנת להפרה ללא הסכמתה. היא מצטטת במדויק את מילותיו המקוריות, כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ, ומדגישה ששלמה ראוי למלכות בזכות עצמו וייחוסו. השימוש בלשון המדבר של דוד, שימלוך אַחֲרַי ויישב עַל כִּסְאִי, בא לרמוז שעליו להמליך את שלמה עוד בחייו כדי לסכל את מעשיו של אדוניהו, וכן להבטיח ששלטונו יהיה שליו וישווה במעלתו לכיסא דוד.
מלכים א, פרק א׳, פסוק י״ז
וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּיהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לַאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי־שְׁלֹמֹ֥ה בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.