יצא לכם פעם לראות עדר כבשים שמסתובב בלי רועה שיכוון אותו? הכבשים נראות אבודות ומבולבלות. זה בדיוק מה שהנביא מיכיהו מתאר כשהוא עומד מול מלכי יהודה וישראל. הנביא פותח במילה רָאִיתִי, כדי להסביר שהוא משתף מראה נבואי מיוחד שהוא ראה מאת ה', ולא סתם אומר דברים מעצמו. במראה הזה הוא רואה את העם נְפֹצִים, כלומר מפוזרים, אֶל־הֶהָרִים, על ההרים. הוא מתאר אותם כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה, כי ממש כמו כבשים בלי רועה, העם נמצא במצב שבו אין לו מנהיג שיאחד ויוביל אותו. הסיבה לכך היא שה' מכריז בחזון לֹא־אֲדֹנִים לָאֵלֶּה. הכוונה היא שהמלך אחאב לא ישרוד את הקרב הקרוב, ולכן העם יישאר בלי אדון ומנהיג. מיכיהו אומר את זה לאחאב כדי להוכיח לו שזו גזרה מאת ה' בגלל המעשים הלא טובים שעשה בעבר, ולא כי הנביא שונא אותו. למרות הבשורה הקשה על המלך, החזון מסתיים בהבטחה טובה לעם: יָשׁוּבוּ אִישׁ־לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. למרות שהמלך ייפול, החיילים עצמם יינצלו. במלחמה הזו כמעט ולא ייפגעו אנשים מישראל, והם יוכלו לחזור לבתים שלהם בשלום.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק י״ז
וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.