דברים, פרק כ״ח, פסוק ס״ו

האדם שרוי במצב של חרדה קיומית עמוקה, שבו וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים בספק מוחלט, כאילו הם תלויים על חוט חלש העלול להתנתק בכל רגע. תחושה זו מתעצמת מכך שחייו נראים לו רחוקים מִנֶּ֑גֶד, במקום שבו אינו יכול להשגיח עליהם או להבטיח את קיומם. חרדה פנימית זו כה שורשית, עד שוּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם גם בהיעדר סכנה ממשית, כאשר הלילה מוקדם ליום משום שבו הפחד מורגש הרבה יותר. חוסר האונים מגיע לשיאו במצב שבו וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ, ביטוי המתאר גם הידרדרות לחוסר ביטחון כלכלי ותזונתי. זהו מצב של אדם חסר יציבות וקרקע, הנאלץ לקנות את לחמו מדי יום ביומו וחי בחשש מתמיד שמא ימות ברעב.