דברים, פרק כ״ח, פסוק ס״ה

חיי הגלות מתאפיינים בנדידה פיזית מתמדת ובחוסר שלווה נפשית, כך שוּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ ומצב בו וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ, אך למעשה זוהי השגחה מאת ה' שנועדה למנוע השתקעות והתבוללות. המציאות הקשה תיצור אצל הגולים לֵב רַגָּז, שיתבטא בחרדה ואימה מפני העתיד או לחלופין בכעס ותסכול מתמידים. בנוסף הם יסבלו מתחושת וְכִלְיוֹן עֵינַיִם, ציפייה ותקווה לישועה שלעולם אינן מתממשות. למצב זה יתלווה וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ, צער פנימי עמוק על סבל העבר, המותיר צלקות ופחד תמידי המונעים מן הגולים ליהנות גם מרגעים זמניים של חיים נעימים.